תחושות ורגשות פנימיים שמלווים אותנו, מיד ניכרים על פנינו.
כשאנחנו שמחות פנינו קורנות, מוארות ומוצקות, וכאשר אנחנו עצובות פנינו נפולות,
עורנו עמום והברק בעורנו נעלם.
ישנו קשר ישיר בין מראה עורנו למצב רוחנו.
השבוע חוויתי פנים נפולות, פנים שהביעו צער ויגון עמוק על פרידה מאישה מיוחדת שאהבתי, והערכתי מאוד שהיתה נוכחת בחיי מעל 30 שנה ורציתי לשתף אתכן במה זכיתי.
ההספד לרותי
רותק'ה, אני עומדת עכשיו מולך ונפרדת מגופך. מנפשך ורוחך הפרידה הייתה ארוכה וכואבת.
כל יום שעבר נעלמה השנינות שבך והזיכרון החד שניחנת בו.
לאט לאט התחלפו ערמות הספרים והעיתונים ליד מיטתך בערמות של תרופות ועוד תרופות.
הסבלנות וההקשבה שהיו חלק כל כך מיוחד בך התכווצו לשתיקה והתכנסות.
השקט והשלווה שבך השתנו לתנועות של מצוקה וחוסר נוחות.
בביקורים שלנו כבר הייתי צריכה להציג את עצמי "רותקה, אורית, מה שלומך?"
ואז הייתי זוכה לחיבוק חזק חזק "אורת'ה, אורתהל'ה" בליווי חיוך ענק על פניך עם הצחוק המובך והביישני שהיה מאפיין אותך כל כך.
בכל מפגש היה לי כל כך חשוב לשאול אותך "רותק'ה, את אוהבת אותי?" ואת תמיד ענית לי אותו הדבר "המון המון"
וידעתי שזה כל כך נכון ואמיתי וזה מה שאני מרגישה כבר 30 שנה.
אתן לא מבינות במה זכיתי!
בכל 30 השנים שאנחנו משפחה, רותק'ה לא אמרה עלי מילה רעה, לא ריכלה. רק החמיאה, פירגנה, הקשיבה ואהבה.
ולהזכירכם שאינני כלה רגילה. אני הכלה הפולניה שלה….
ובזכות מעלותייך הרבות שרק חלק מהן היזכרתי שערי גן עדן פתוחים לפניך וכל המלאכיות עומדות ומחכות לך שם למעלה.
בבקשה, מלאכיות, תחבקו את רותי שלנו חזק, תשמרו עליה ותשאלו אותה לשלומה כי היא לעולם, לעולם לא תתלונן ולא תיתן לכן הרגשה שגן העדן אינו מקום מושלם.
רותק'ה, אני עומדת פה מול מאיוש, יובלוש ופיקי שבוכים על לכתך, מסתכלת להם על הדמעות שיורדות מעיניהם ומבטיחה להם שאני אנסה להכין את מרק האורז כמעט טעים כמו שלך ואשתדל להיות חמות מושלמת בדיוק כמוך.
רותק'ה, אוהבת מלא מחבקת אותך חזק חזק וכבר מתגעגעת המון.
תודה נשים יקרות שמצאתן זמן לקרוא על רות קדים ז"ל וזיכרו שגם עם נפשכן עצובה הקדישו לעצמכן זמן לטיפול פנים בבית או בקליניקה. מבטיחה לכן שפניכן יאירו ורוחכן תתרומם ותתנשא.
פניך נפולות? ליחצי כאן ותגיעי לפוסט המזמין אותך לטיפול פנים, שתוכלי לעשות לעצמך בעצמך בבית.
מקשיבה לפנים שלך, אורית
