ביוגרפיה בשלושה פרקים משלב האקנה עד תחילת ההתמודדות עם סימני הגיל
חלק א׳ – איך הפכתי לחצ'קונידיה של השיכבה
אז זהו. הפנים שלי חוגגות חצי מאה ועוד שנה. ומה יותר נכון מלערוך סקירה היסטורית על הפנים שלי בבלוג הראשון בחיי (מעולם לא האמנתי שאי פעם אכתוב*).
נולדתי לפני 51 שנים בקריה בת"א. לא במשרד הביטחון! אלא בביה"ח ליולדות שפעל איפה שהיום משרד הביטחון… וכבר אז בדיוק כמו היום, זה המקום שהתחילו לקבל החלטות גורליות על הפנים שלי. נולדתי, כמו שאמא מספרת לי, כשעל הפנים שלי כתמים אדומים וחומים: כתם אדום על החוטם, כתם חום מעל הגבה ועוד כמה "קורי עכביש" אדומים על כל הפנים. הסימנים הראשונים הללו בישרו את מה ש"חיכה" לפנים שלי בהמשך הדרך…
סה"כ הייתי ילדה עם פנים חמודות ועיניים כחולות, עוד נחזור לענייני העיניים….
אבל כשעוד לא מלאו לי שתיים עשרה שנים, הפנים שלי התחילו לצאת מאיזון והן ספגו מיד עלבונות, וצחוקים "ישר לפנים".
הזיכרון הראשון שלי הוא מ"משמרות הזהב": חבשתי כובע ואפוד צהוב וצעדתי בגאווה עם התמרור לצומת חומה ומגדל פינת שנקר להחליט מי יעצור ומי יעבור.
הרגשתי כל כך גדולה ואחראית ואז בדרך לכיתה כל האושר התנפץ לי בפנים. אחת הבנות (עד היום אני זוכרת את שמה ושומעת את קולה….) הודיעה בקול רם לכל החברים שמחר לא כדאי לאף אחד לחבוש את הכובע שאני חבשתי היום כי הם ידבקו בחצ'קון שלי במצח.
זו הפעם הראשונה שהבנתי שעל הפנים שלי מונח החצ'קון הראשון ובליבי נחרטה השריטה הראשונה.
מאז אותו הכרזה הפכתי לחצ'קונידה של השכבה.
עכשיו בואו והצטרפו ליום קיץ אחד בחייה של חצ'קונידיה
7:00 בוקר טוב, בוקר עור (אור) אני עומדת מול המראה במקלחת ומתחילה בספירת מלאי: אחד פוסטולה, אחד נודולה, עשרים פצעונים בדיוק כמו אתמול ואופס… מזל טוב נולד פצעון חדש, שוטפת את הפנים עם הדרמפון (הבקבוק הצהוב הענק ) כדי ליבש את הפצעים (טעות ראשונה**).
ממשיכה למטבח ובולעת שני כדורי אנטיביוטיקה, אחד כדור שמרים, אחד כדור שום, ויוצאת ללימודים…
13:00 חוזרת מבית הספר ומיד למקלחת שוטפת פנים עם הענק הצהוב, ומתלבטת איזה מסכה כדאי לי למרוח היום? שמרים או שום, מיץ לימון או מלפפון? או אולי מה שדודה אמרה קווקר ויוגורט? וככה מסתובבת בבית וממש מצפה מהמסכה שבחרתי שתעשה שינוי היום! לא מחר, אלא היום… (טעות שניה***).
15:00 קופצת לים עם חברות מורחת שמן תינוקות ו"ניצלית בשמש" במטרה "ליבש" את הפצעים ו"להסתיר" את הפצעים מתחת לשיזוף (טעות שלישית****) עוברת חבורה בנים ואומרות לנו איזה יפות אתן ואחד פונה אלי וזורק משפט ענק "מזל שיש לך עיניים כחולות" ועוד שריטה ועוד צלקת ישר ללב.
20:00 לפני השינה שוב שוטפת את הפנים עם הענק הצהוב… ומורחת את "הצינק" המשחה הלבנה של האבעבועות.
ערב, לילה יום חדש…. בוקר עור למקלחת למראה ואופס הבוקר הפתעה צמחה גבעה חדשה.
כשהתבגרתי והתגייסתי לצבא האם הייתה הטבה בעורי? בקרוב הפרק השני
מקשיבה לפנים שלך, אורית.
* כל ילדותי תויגתי "כעצלנית". סבלתי מקושי בקריאה, שגיאות כתיב וראיתי אותיות בלועזית הפוך (לפני 50 שנה לא ידעו שזה דיסלקציה).
מזמינה אותך לקרוא על הבלוגרית הדיסלקטית הראשונה בעולם (לחיצה עלי ותעברי לפוסט)
**אסור לשטוף את הפנים יותר מפעם אחת ביום (מומלץ בערב). מטרת הסבון הינו ניקוי בלבד ואין לייחס לו סגולות של טיפול או יבוש הפצעים.
*** אף תכשיר רפואי, קוסמטי או טבעי לא עושה שינוי במיידי! הטיפול באקנה דורש זמן וסבלנות, המסכות הטבעיות יכולות לספק תמיכה בעור אבל הן לא הטיפול במקור הבעיה להיווצרות הפצעים.
**** בשכבת הקרנית יש את החיידקים הטובים ששומרים על העור כדי שהנגעים לא התרבו, שיזוף ויבוש העור בשמש הורס את הפלורה הטבעית (החיידקים הטובים) וגורם לפעולה הפוכה להתפרצות והתרבות הפצעים בעור.
